תיאור החגיגות לציון היווסדה של רחובות שופכים אור על הדרך בה נבחריה ציינו את התפתחותה ואת הישגיה של מושבה שהפכה ברבות הימים לעיר ואם בישראל. לראשונה חגגו את יום היוסדה במלאות לה חמישים שנה, ב- 1940. מא...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ההכנות לחגיגות מדינת ישראל הצעירה זה עתה קמה, קליטת העלייה ההמונית בעיצומה והיישוב נמצא בתקופה כלכלית קשה של צנע ומחסור, בעוד קרבות מלחמת העצמאות שהסתיימו לא מכבר עדיין חרוטים היטב בזיכרונם של האנשים....
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
חגיגות יובל ה-70 התקיימו ברחובות באפריל 1961, למרות שעל פי מניין השנים היו צריכים לקיימן ב- 1960. החגיגות נדחו בשנה, ואין לנו עדות מתוך הפרטי כלים של העירייה מדוע החליטו לדחותן. כותרת צנועה בעיתון כי ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה ומספר חודשים לפני המועד בו מלאו למושבה רחובות 50 שנה, עלתה בישיבת ועד הפועל של המועצה [1] השאלה האם נכון לקיים חגיגות יובל של המושבה בשנה לא נו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
עם הקמת המושבה השקיעו המתיישבים מכספם בנטיעת עצי פרי לפרנסה - שקדים, עצי הדר וגפנים. למחייתם הקימו ליד הבתים משקים חקלאיים וגינות ירק. לשיפור הנוף נותרו אמצעים דלים ביותר, אך גם בתנאים אלו ניתנה הדעת ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
רקע עם קום המושבה (ב – 1890) שלטו התורכים בארץ, ואלה אסרו על המתיישבים היהודים במושבות החדשות לבנות בתים. כך עלה גם בגורלם של בוני המושבה רחובות. אנשי "מנוחה ונחלה" שקנו את האדמה, השיגו רישיונות לבניי...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
קשה היתה עבודתן של הנשים במושבה שטרחו בעבודות הבית- אפיית לחם, בישול, כביסה, גיהוץ, סריגה, גידול הילדים,טיפול בפרות/עזים/תרנגולות ובעבודות בגן הירק. ובין כל העבודות הן גם תפרו את בגדיהן ובגדי בני משפח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
שנים רבות היה מקור מים יחיד ברחובות - באר עתיקה (ברחוב הרצל, בקרבת רחוב ביל"ו, כיום - ברחבה ליד הבנק). מסביב לבאר היו ארבעה עמודים מעץ ועליהם גג דמוי כיפה, ולידם שוקת להשקיית העדרים. המים נשאבו מן הבא...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בתחילה דרכה של המושבה לא היו בה חנויות, וכל אחד קנה לעצמו את מצרכי היסוד ביפו או ברמלה. לקניית מצרכים נעזרו בבעל העגלה או הדיליז'נס. פלאחים ערבים היו באים למושבה ומוכרים את תוצרתם החקלאית. רוכלים הגיע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בתקופת שלטון התורכים היו בארץ בשימוש מטבעות שונים שגרמו לבלבול רב. בספרו של אברהם משה לונץ - "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה" משנת 1880 נכתב: "יש להיזהר מלקבל בארץ ישראל שטרות כסף תורכיים שהם מבחינת חידוש...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בסוף המאה התשע עשרה, עם הקמת המושבה (1890), הוארו בתיה של רחובות בעששיות- מנורות בעלות בית קיבול מזכוכית אותו מילאו בנפט. פתיל היה שקוע בקצהו האחד בנפט, ובקצהו השני הודלק ע"י גפרורים. מגן זכוכית הגן ע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
"על הגבעה (גבעת הפעמון) עמדה סוכת עץ קטנה ובה אשנב. בתוך סוכה זו ובעד האשנב, לאור נר קטן, נמסרים בכל ערב מכתבים המובאים מיפו לידי בעליהם. המכתבים מובאים תחילה ל"פקיד הדואר" טרייבש, ואחרי שהוא מסדר אות...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
על ראש הגבעה ברחוב יעקב, ליד בית דונדיקוב קרוב לסוכת השומר, הותקן פעמון המושבה (כפי הנראה בסביבות שנת 1891). על שני עמודי ברזל הבנויים בקרקע וגג קטן מעליהם היה תלוי הפעמון. בזמן שמשכו את החבל שהיה מחו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בבית הקברות הישן, כך נקרא בפי הרחובתיים בית הקברות הראשון, קבורים ראשוני המושבה, מייסדיה ובני משפחותיהם. כל מצבה וסיפורה חושף נדבך בדברי ימי המושבה. בבית קברות זה גם חלקה צבאית בה קבורים חיילי צה"ל שנ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בית הקברות פעמון המושבה הדואר התאורה במושבה רחובות במה שילמו? היכן קנו? המים במושבה הלבוש בתחילת ימיה של המושבה מה אכלו - המזון בשנותיה הראשונות של המושבה בתים וחצרות עצי נוי בימיה הראשונים של המושבה
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
המושבה רחובות נוסדה בפורים תר"ן, וכבר בט"ו בשבט תרנ"ג (1893) ייסדו בה ספרייה, או כפי שנקראה בראשונה: "בית עקד ספרים". העיתונות באותם ימים דיווחה על פתיחת הספרייה - למשל בעיתון "המליץ"הופיעה הידיעה: "ב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ב -ז' אדר תרע"ב (1912) הונחה אבן הפינה לבית העם של המושבה רחובות. האולם נבנה על חלקת אדמה, שנתרמה ע"י יעקב ברוידא (יעקב חי מספר שנים ברחובות, וכשהחליט לעקור מרחובות תרם את חלקת אדמתו תוך בקשה שעל המקו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
צעירי המושבה היו חבורה תוססת ועליזה. הם עסקו בעבודה ובענייני ציבור, אך לא הסתפקו בזאת. הם רכשו נשק והתאמנו בו, קנו סוסים והתאמנו ברכיבה עליהם והפגינו כוחם בקבלת אורחים חשובים. במוצאי שבתות התאספו וערכ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
יוצרים מהלכים "ברחובות" וכותבים... זכתה המושבה רחובות וכתבו עליה ראשונים ובני ראשונים, ושורה של יוצרים – סופרים ומשוררים: רחל המשוררת אהבה בה ואלכסנדר פן התאגרף בה, אך הבולט מבין המתיישבים שהנציחו את ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
שמחה גדולה היתה במושבה כאשר זוגות באו בברית הנישואין. כל אנשי המושבה שותפים היו בשמחת הזוג שהקים בית חדש במולדת. לא היה הבדל אם פועל נושא אישה או בן למשפחת האיכרים. כולם טרחו בהכנת הכיבוד ובקישוט מקום...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ענף ההדרים היווה את היסוד העיקרי עליו התבססה כלכלת רחובות (החל משנות העשרים והלאה). רחובות הייתה למרכז הגדול ביותר לגידול ההדרים בארץ. שטח ההדרים השתרע על כ-15.000 דונם ויותר. שבעה בתי אריזה שהיוו את ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
חגיגות רחובות של שנת 1913 עמדו בסימן ההופעה המאורגנת הראשונה של הסתדרות "מכבי", שהתארגנה במסגרת לאומית שנה קודם לכן. "מכבי" לקחו על עצמם לארגן את התחרויות וההופעות הספורטיביות.
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
קהל נכבד, גבירותי ואדוני. לא נצטערתי מעודי, כמו שאני מצטער עתה, על אשר אין קולי אדיר וחזק כל צרכו להישמע לא רק פה, אך גם מסוף עולמנו היהודי ועד סופו. חפצתי שהקול הזה יהי ההד של משק גל חדוות החיים העבר...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
במשך שבע שנים, משנת תרס"ח (1908) ועד שנת תרע"ד (1914) נחוגו ברחובות חגיגות שקיבלו מספר שמות - "חגיגות הפסח", "חגיגות רחובות", "החגיגה הלאומית", "החגיגה העממית" או סתם "החגיגה". בכל חול המועד של פסח נע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בשנות השלושים הגיעו יהודים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית לארץ ("העלייה החמישית"). המוסיקה הקלאסית היתה חלק בלתי נפרד מתרבותם של יוצאי גרמניה. משפחות לא מעטות מהן התיישבו ברחובות, ביניהן משפחת הבר-שיים , ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ברחובות, המושבה החקלאית, נמצאו תושבים רבים שהיו חובבי מוסיקה וביניהם גם נגנים חובבים. הגב' רבקה מינקוב (כלתו של בעל הפרדס הראשון) היתה כנרית מקצועית, ולימים כנרת בתזמורת האופרה של גולינקין בתל-אביב. ה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
חיי היום יום במושבה חגים במושבה חגיגות רחובות 1914-1908 חג ההדר חתונות מוסיקה ברחובות רחובות ביצירות ספרותיות בית העם הספרייה חגיגות עשור ויובל ליסוד המושבה
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_0 תרבות והווי